קיבלתי תלושי שי לחג,
עברתי ליד קבצן ונתתי לו אותם.

הוא מסריח מאוד,
לא התרחץ כבר כמה חודשים,
הבגדים שלו בלויים,
חוסר היגיינה נוראית.

המוכרים יקראו לשומר,
הקבצן ינופף בתלושים שלו,
השומר ייגעל לגעת בו,
הקונים האחרים בחנות יסתכלו במתרחש תוך כדי שהם אוחזים בגד יקר.

אחראי המשמרת אוסף מעיל וחולצה מהמדף ומגיש לקבצן,
כולם רוצים שהמחזה הלא נעים הזה ייגמר,
ילדה קטנה מתחילה לבכות,
היא מפחדת שהקבצן ירצח אותה ואת אמא שלה,
אבל אמא שלה מרגיעה אותה ואומרת לה שהקבצן בסך הכל מסכן.

הקבצן מחזיק את המעיל והחולצה שקיבל,
לוקח מהמדף עוד שני זוגות מכנסיים ויוצא מהחנות,
אחראי המשמרת מיישר את החולצה שלו,
ניגש למגירה שלו ומתיז על ידיו ג'ל לניקוי ידיים,
הוא מרגיש שהוא עשה מעשה טוב היום.

כל יתר האנשים בחנות מרגישים חוסר נוחות ומצטערים שנכנסו לחנות מלכתחילה.

הם מוציאים את הטלפונים הסלולאריים שלהם,
לשמוע קול מוכר,
עוד מעט בערב,
ארוחת חג.