אני זוכר את אחותי ואותי כשאני בגיל ארבע על נדנדת מתכת בבית זית.
אני זוכר את אבא שלי מבקש ממני להביא לו סיגריות מהחדר ושם מחכות לי אופני BMX צהובות וחדשות.
אני זוכר ששבוע אחר כך גנבו לי את האופניים האלה.
אני זוכר שהייתי חוזר מאימון כדורגל בשישי והייתי לוקח פיתה חמה, מורח בתוכה חומוס, מכניס אליה בורקס גבינה ואוכל.
אני זוכר שבכיתי בלידה של הילד הראשון ואז בשני ואז בשלישי.
אני זוכר שבכיתי כשהתגרשתי, אני זוכר שבכיתי בחתונה השנייה.
אני זוכר את הגול של זידאן בגמר ליגת האלופות, אני זוכר את הנגיחה שלו במטארצי בגמר המונדיאל.
אני זוכר את מאדאם ד'אגרה, בעלת הבית שלי בפאריז.
אני זוכר את דוד צ'ארלי שעזר לי שם מאוד למרות שהוא בכלל לא דוד שלי.
אני זוכר את המחנה על העץ.
אני זוכר את המסירה שמסרתי באליפות בית הספר בכיתה ט'.
אני זוכר את ההופעה בפארק הירקון כשהייתי בן אחת עשרה.
אני זוכר שהתקשרנו מטלפון ציבורי לסבא שלי כשההופעה נגמרה להגיד לו שהוא יכול לבוא ולאסוף אותנו, ואני עד היום לא זוכר איך מצאנו אחד את השני בלי פלאפון אבל עובדה שמצאנו.
אני זוכר את הפעם הראשונה שהייתי בפאריז והבנתי.
אני זוכר שאבא שלי לקח אותי לתחנה מרכזית לקנות שם נעליים לחתונה, המוכר לחץ על קצה הנעל עם האצבעות שלו כדי לבדוק אם המידה טובה אבל קצה הנעל נשארה שקועה.
אני זוכר שלטיול השנתי כולם הכינו ארוחות מפנקות ורק ליאב ואני קנינו צנצנת נוטלה גדולה לו ולי.
אני זוכר שסבא שלי מת ולא הספקתי להיפרד.
אני זוכר שסבתא שלי נפטרה ורצתי מהבית שלי לבית שלה, השכיבו אותה על הרצפה ולא הצלחתי להתקרב כדי להיפרד אז נפרדתי ממנה בלב כשאני מסתכל עליה מהמרפסת.
אני זוכר את ה3-2 על צרפת.
אני זוכר את ה5-0 על אוסטריה.
אני זוכר שאבי נימני פתח רגליים והכדור עבר אותו ונכנס לשער.
אני זוכר את הקינוח חלווה של דודה אסתר.
אני זוכר את האורז של סבתא טובה.
אני זוכר את הקציצות של סבתא ציפי.
אני זוכר את הפעם הראשונה שארליך השמיע לי תקליט במקלט.
אני זוכר את הפעם הראשונה שקראתי שיר של ריימונד קארבר.
אני זוכר שביום הראשון של כיתה א', אמא שלי לא ידעה איזה ספרים צריך להביא אז היא שמה לי בילקוט את כל הספרים של כל השנה.
אני זוכר את מספר תעודת הזהות של גרושתי ואת המספר של אשתי.
אני זוכר את שנת הפטירה של שארל בודלר (1867) ופעם זכרתי גם את שנת הלידה שלו.
אני זוכר את הריח של המרק אובר דה ברידג' בסין.
אני זוכר את הטעם של הפיצוחים וקולה קריסטל אחרי הקידוש אצל סבתא וסבא שלי.
אני זוכר שישבתי בנווה שלום על כרית, ולרגע אחד הבנתי.
אני זוכר שפחדתי בלילה במיטה של הבן שלי.